מדבקות ברקוד למוצרים: איזה ברקוד, איזה גודל ואיך מדפיסים
מדבקות וברקודים למוצרים: איזה ברקוד לבחור, באיזה גודל ואיך מתחילים בלי טעויות. עוד לפני שקונים מדפסת, צריך להחליט איזה ברקוד המוצר שלכם צריך: מספר GTIN רשמי מ־GS1 ישראל, או ברקוד פנימי שעובד רק אצלכם בעסק. במדריך תראו מה ההבדל בין מק״ט לברקוד ובין EAN-13 ל־Code 128, למה כל וריאציה צריכה ברקוד משלה, מה כותבים על המדבקה ואיך מתחילים נכון עם 50 המוצרים הראשונים.
3 מידותכפול2 צבעיםשווה6 ברקודים
| צבע | S | M | L |
|---|---|---|---|
| לבן | TS-S-WH | TS-M-WH | TS-L-WH |
| שחור | TS-S-BK | TS-M-BK | TS-L-BK |
| מידה | לבן | שחור |
|---|---|---|
| S | TS-S-WH | TS-S-BK |
| M | TS-M-WH | TS-M-BK |
| L | TS-L-WH | TS-L-BK |
מק״ט או ברקוד: מה ההבדל?
מק״ט (מספר קטלוגי) הוא קוד שהעסק קובע בעצמו לכל פריט. הוא נועד לאנשים: קל לקרוא אותו, לכתוב אותו בהזמנה ולחפש אותו ברשימה. למק״ט יש משמעות רק אצלכם בעסק, וכל עסק בונה אותו לפי ההיגיון שלו.
ברקוד הוא סמל שהסורק קורא, ומאחורי הפסים יש מספר. זה יכול להיות GTIN, שבעל המותג מקצה מתוך קידומת החברה שקיבל מ־GS1 ישראל, ואז הפריט מזוהה גם בקופות של עסקים אחרים. זה יכול להיות גם מספר פנימי, ולפעמים זה פשוט המק״ט עצמו, מקודד ב־Code 128.
ברוב המקרים יש לאותו פריט את שניהם: ברקוד של היצרן על האריזה ומק״ט שלכם ברשימת המוצרים. ואם הפריט נמכר בכמה מידות או צבעים, כל וריאציה שנמכרת בנפרד צריכה מזהה משלה, כמו שמוסבר בהמשך.
- כשמזהים פריט, מתחילים מהברקוד, אחר כך מהמק״ט, ורק בסוף משם המוצר.
- שם המוצר הוא לא מזהה: שמות חוזרים על עצמם, משתנים ונכתבים כל פעם קצת אחרת.
- גם פריט בלי ברקוד צריך מק״ט אחד וחד־משמעי, שלא משמש אף פריט אחר.
מתי צריך ברקוד GS1 ומתי מספיק ברקוד פנימי?
לפני שמייצרים ברקוד למוצר, השאלה הראשונה היא לא איזו מדפסת לקנות, אלא איפה המוצר ייסרק. אם הוא נמכר רק אצלכם ונסרק רק בקופה ובמחסן שלכם, ברקוד פנימי יכול להספיק. אם הוא אמור להיסרק אצל מישהו אחר, כמו רשת, משווק, חנות שמוכרת את המוצר שלכם או זירת מסחר מקוונת, כנראה תצטרכו מספר רשמי.
בישראל מקבלים את המספרים האלה מ־GS1 ישראל, הנציגה של ארגון GS1 העולמי. עסק שמצטרף מקבל קידומת חברה (Company Prefix) לשימוש בלעדי, ומתוכה בעל המותג מקצה מספר GTIN לכל פריט שלו. את המספר הזה מדפיסים על האריזה כברקוד EAN-13, שנסרק בקופות.
ברקוד פנימי הוא מספר שאתם קובעים בעצמכם, לרוב על בסיס המק״ט. בתוך העסק הוא עובד מצוין, אבל מחוץ לו אין לו משמעות: בקופה של רשת אחרת הוא לא יזהה את המוצר, ועלול אפילו להתנגש במספר של מוצר אחר. לכן לפני שמדפיסים אריזות, בררו מה הרשת או הלקוח העסקי דורשים.
EAN-13 או Code 128: מה ההבדל בפועל?
EAN-13 הוא הברקוד המוכר מכל אריזה בסופר: 13 ספרות, כשהאחרונה היא ספרת ביקורת שעוזרת לסורק לזהות קריאה שגויה. הוא בנוי לסריקה בקופה, והמספר שבתוכו צריך להגיע מ־GS1.
Code 128 הוא ברקוד קווי צפוף שיכול לקודד אותיות וספרות, כך שאפשר להדפיס בו מק״ט כמו שהוא. גם בו יש תו ביקורת מובנה. הוא נפוץ בתוויות זיהוי ובמשלוחים, ומתאים לברקוד פנימי.
- EAN-13: ספרות בלבד, מספר GTIN רשמי, נועד לסריקה בקופות.
- Code 128: אותיות וספרות, מתאים לקודים פנימיים. המשמעות של הקוד מוכרת רק במערכת שלכם.
- GS1-128: מבוסס על Code 128 ומיועד ללוגיסטיקה, לקרטונים ולמשטחים. הוא לא נועד לסריקה בקופה.
למה כל מידה וכל צבע צריכים ברקוד משלהם?
הברקוד נועד לזהות בדיוק מה נמכר. חולצה בשלוש מידות ובשני צבעים היא שישה פריטים שונים מבחינת המלאי, ולכן היא צריכה שישה ברקודים.
אם כל המידות חולקות ברקוד אחד, הקופה יודעת שנמכרה ״חולצה״, אבל לא איזו. אחרי כמה שבועות המערכת מראה עשר חולצות במלאי, וזה נכון, אבל לא רואים שכל העשר במידה S. ההזמנה הבאה כבר מבוססת על ניחוש.
הכלל פשוט: כל וריאציה שנמכרת בנפרד מקבלת ברקוד וכמות משלה, והברקוד נשאר שלה. GS1 ישראל מדגישה שמספר GTIN שהוקצה למוצר לא עובר למוצר אחר, גם אחרי שהמוצר ירד מהמדף. אותו היגיון נכון גם לקודים פנימיים.
מה כותבים על מדבקת ברקוד, ובאיזה גודל?
מדבקה טובה משרתת שני קוראים: את הסורק ואת העובד. הסורק צריך ברקוד ברור עם שוליים ריקים. העובד צריך לזהות את המוצר במבט, גם כשהסורק לא לידו.
- שם מוצר קצר וברור.
- הווריאציה: מידה, צבע או גודל אריזה.
- הברקוד עצמו, עם המספר הקריא מתחתיו.
- מחיר, רק אם הוא קבוע. מחיר שמשתנה לעיתים קרובות ידרוש הדפסה מחדש של כל המדבקות.
כמה מקום צריך לתת לברקוד?
תנו לברקוד מקום. ברקוד שנדחס לפינה של מדבקה קטנה, או שהטקסט נוגע בו, ייסרק בקושי. ב־Code 128 צריך להשאיר משני הצדדים שוליים ריקים ברוחב של לפחות פי 10 מהפס הצר ביותר. ל־EAN-13 יש מידות יעד ש־GS1 מפרסמת, ולא כדאי להקטין אותו רק ״כדי שייכנס״.
פסים שחורים על רקע לבן הם הבחירה הבטוחה. רקע צבעוני, נייר מבריק או הדפסה דהויה פוגעים בניגודיות ומקשים על הסריקה.
איזו מדפסת מדבקות מתאימה לעסק?
להדפסת ברקודים למוצרים יש שתי דרכים נפוצות. גיליונות מדבקות בגודל A4 במדפסת משרדית מתאימים להתחלה ולכמויות קטנות: לא צריך ציוד חדש, אבל קשה להדפיס מדבקה בודדת וכל טעות מבזבזת גיליון שלם. מדפסת מדבקות תרמית עם גליל מתאימה לעבודה שוטפת: אפשר להדפיס מדבקה אחת או מאה, בגודל קבוע.
במדפסות תרמיות יש שני סוגים. הדפסה תרמית ישירה עובדת בלי דיו ובלי סרט, אבל נוטה לדהות עם הזמן, בחום ובשמש. היא מתאימה למשלוחים ולמדבקות לטווח קצר. הדפסה בהעברה תרמית משתמשת בסרט ועמידה יותר, ולכן מתאימה למוצרים שיושבים זמן רב על המדף או במחסן.
גם המיקום חשוב. מדביקים על משטח שטוח, לא על תפר, קפל או עיקול חד, ובאותו מקום בכל המוצרים מאותו סוג, כדי שמי שסורק ידע איפה לחפש. על מוצר שכבר נושא ברקוד יצרן לא מוסיפים ברקוד: GS1 ישראל ממליצה על ברקוד אחד בלבד ליחידה קמעונאית.
סורקים בטלפון או קונים סורק ייעודי?
להתחלה, מצלמת הטלפון מספיקה ברוב המקרים: לבדיקת מדבקות, לאיתור מוצר ולספירת מלאי. אין סיבה לקנות ציוד לפני שיודעים כמה סורקים בפועל.
סורק ייעודי שווה את ההשקעה בעמדות עמוסות, כמו קופה בשעות לחץ או קליטה של עשרות קרטונים מספק. הוא מהיר יותר ומשאיר יד אחת פנויה.
בכל מקרה, לפני שמדפיסים מאות מדבקות, הדפיסו כמה לבדיקה וסרקו אותן בכל הכלים שבהם תשתמשו: בטלפון, בסורק ובקופה.
אילו טעויות כדאי לחסוך מההתחלה?
רוב התקלות בברקודים לא נובעות מהציוד, אלא מהחלטות קטנות בתחילת הדרך.
- ברקוד אחד לכמה וריאציות: המכירות נרשמות, אבל אי אפשר לדעת איזו מידה או איזה צבע נגמרו.
- ברקוד חדש למוצר שכבר יש לו ברקוד: אותו מוצר מופיע פעמיים במלאי, פעם עם כמות ופעם בלי.
- הדפסה קטנה מדי או בלי שוליים: הברקוד נסרק רק לפעמים, והעובדים מתרגלים להקליד ידנית.
- מדבקה פנימית מעל ברקוד יצרן תקין: על המוצר יש עכשיו שני ברקודים, ולא ברור איזה מהם הסורק יקרא.
- ניגודיות חלשה: פסים אפורים, רקע צבעוני או נייר מבריק שמחזיר אור.
- שימוש חוזר בקוד של מוצר שירד מהמדף: מוצר חדש מקבל קוד חדש.
איך מתחילים: 50 המוצרים הראשונים
אין צורך לסמן את כל הקטלוג בבת אחת. מתחילים ב־50 מוצרים, לומדים מהם, ורק אחר כך מרחיבים.
- בחרו 50 מוצרים שנמכרים הרבה, או שהכי קל לטעות בהם.
- בדקו אילו מהם כבר נושאים ברקוד יצרן תקין. אותם לא מסמנים מחדש, רק מקשרים את הברקוד הקיים למוצר.
- לשאר, החליטו על פורמט פנימי אחד, למשל Code 128 על בסיס המק״ט, ותעדו אותו.
- פרקו כל מוצר לווריאציות שנמכרות בנפרד, ותנו לכל וריאציה ברקוד משלה.
- הדפיסו עשר מדבקות ניסיון וסרקו אותן בטלפון ובקופה. תקנו גודל ושוליים לפי הצורך.
- הדביקו, ומיד אחר כך ספרו את 50 המוצרים, כדי שהכמות במערכת תתחיל ממספר נכון.
- כתבו את הכללים בעמוד אחד: איזה פורמט, מה על המדבקה ואיפה מדביקים. כל מוצר חדש מסומן לפי אותו עמוד.
איך זה עובד ב־StokBox?
ב־StokBox עובדים עם הברקודים הקיימים שלכם, או עם ברקודים חדשים מתוך StokBox. לכל מידה, צבע או וריאציה יש כמות משלה, ואפשר לתת לה גם ברקוד משלה. את המדבקות מדפיסים מתוך המערכת, בתוכניות Pro ו־Business.
ההחלטות עצמן נשארות שלכם: איזה ברקוד לבחור, מה לכתוב על המדבקה ומתי להדפיס מחדש. כשהן קבועות מראש, קל ליישם אותן באותו אופן בכל מוצר חדש.